עמדת מצריים מגעים בין ישראל למשטר המהפכה במצריים נראה שלמרות כוונותיו הטובות של בן גוריון , המגעים עם משטר המהפכה במצריים לא העלו דבר . המגעים החלו זמן קצר יחסית לאחר המהפכה , והתנהלו בפאריס באמצעות עבד אל רחמן צאדק , שהיה נספח העיתונות בשגרירות מצריים , תיאמה דיבון , מיופה הכוח הישראלי בפאריס . הידיעה הראשונה על נכונות גנרל נגיב לקיים קשר עם ישראל הגיעה באמצעות צאדק ב 26 באוקטובר . 1952 בן גוריון ניתח פנייה זו ביומנו , וציין את מצבה הקשה של הכת שהשתלטה על מצריים , בשל האיום של הוופד והאחים המוסלמים , מצד אחד , והקשיים לישם את הרפורמה האגררית מצד שני . אחת הידיעות החשובות שנמסרה בדיווח של דיבון היתה , שמתוך שבעת הקצינים שהרכיבו את כת הקצינים ששלטה על מצריים , ארבעה היו בעד שלום עם ישראל ושלושה נגדו . אלא שההנהגה המצרית החליטה , שבעניין זה לא הרוב הוא שיכריע . לפי הדיווח שקיבל בן גוריון , רצה נגיב להיפטר מאחדים מהקצינים שהתנגדו לשלום עם ישראל . על כך הפטיר בן גוריון ביומנו : 'נחיה ונראה . ' ב 1 בפברואר 1953 דיווח דיבון לראובן שילוח על עיקרי מדיניותה של מצריים כלפי ישראל , כפי שנתבררו ...
אל הספר