עמדת בן־גוריון כלפי מגמות האיחוד בעולם הערבי

עמדת בן גוריון כלפי מגמות האיחוד בעולם הערבי תפיסת גבולות המדינה של בן גוריון , כפי שהובאה בפרקים הקודמים , מייחסת חשיבות לנגב כשטח רחב ידיים שיאפשר התיישבות יהודית המונית . לכן ייחס בן גוריון חשיבות רבה לעובדה שהנגב ריק מערבים , ובכך יוכל לשמש איזור של יישוב יהודי הומוגני , ולא ייווצר מצב שבו יהיו הערבים הבסיס לפירמידה הכלכלית של היישוב היהודי . בן גוריון הבין את האפשרויות האסטרטגיות והכלכליות שיש בנגב כמקשר בין ים סוף לים התיכון , ומכאן הצורך בשליטה ישראלית על אילת . אך גורם חשוב אחד לא הוזכר עד כה , והוא החששות שגילה כלפי אפשרות של איחוד העולם הערבי , שלדעתו עלול להביא , אם יתממש , לאיחוד הכוחות הערביים במאבק נגד ישראל . תפיסה זו נותנת הסבר נוסף להתעקשותו של בן גוריון ואי נכונותו לוותר על הנגב או על חלקים ממנו במלחמת העצמאות ולאחר המלחמה . ב 29 בינואר 1949 הגדיר בן גוריון ביומנו את האיום שממנו חשש , ודווקא ראייה ערבית מפוכחת של המציאות , שנכללה במצעה של תנועת הבעת' הערבית , היא אשר הדליקה אצלו אור אדום י 'לפי הודעת ערבי רציני ( במשולש ) [ בשלטון ירדן ] נמצאו סוף סוף ערבים שרואים המ...  אל הספר