צנון Raphanus sativus-

צנון Raphanus sativus- משפחת המצליבים ( _פ _^& _סט-ם ) בערבית : פג'ל הצנון הוא גידול חקלאי שמוצאו כנראה ממרכז אסיה ואירופה . הוא ידוע כגידול חקלאי בתרבויות הקדומות של מצרים וסין . לא ברור מתי הוא הוכנס לראשונה לתרבות החקלאית המקומית . 2 הצנון נזכר בין גידולי הארץ בתקופת המשנה . אסף הרופא כתב : 'הצנונות הם פוגלין , רדיץ , שרשיהם ממוסכים , מבחוץ חמים , התיכונים קרים , מנפחים הבטן 3 ועליהם טובים מן השרשים ומרבים הלחה . ' הנוסע מפיאצ'נצה ( 570 ) מזכיר שמן צנון ( ת 1 _חגו 1 ק _3 ( 1 בוואדי פיראן שבמדבר 4 סיני . באותה תקופה לערך נזכרים ה'צנונות' בפיוט ארץ ישראלי של אלעזר הקליר . נאצר ח'וסרו ( 1047 ) כותב בחבורו שבאחת השנים כתב מושל 'אלשאם' למרכז השלטון הפאטימי בקהיר , שקיים מחסור בשמן זית _, אשר היה דרוש לתאורת המסגדים . לכן הוא הציע : 'אם תצא פקודה אתן למסגדים שמן "חאר" אשר נעשה מלפת וצנון ( תרב . ' ( אבן וחשיה מזכיר את הצנון ה'שאמי' שנקרא 'מרוש' אשר עליו דומים ללפת  אל הספר
יד יצחק בן-צבי