סקירה היסטורית עד לפני מספר שנים הייתה רווחת במחקר הדעה שהכיבוש הערבי _בארץ ישראל ( בשנת 640 לערך ) הביא לתמורות משמעותיות , אשר באו לידי ביטוי בדלדול יישובי גדול ובהרס התשתית החקלאית המשגשגת של התקופה הביזנטית . הגישה ה'מסורתית' אפשר שיסודה במערכת שיקולים מתודיים מוטעים שונים שעלו , בין היתר , על רקע המחסור בחומר אינפורמטיבי מספק על אודות המעבר בין התקופה הביזנטית לתקופה המוסלמית ( מאות שישית-תשיעית . ( ידיעותינו הרבות על גידולי ארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד נובעות בעיקר מפני שעמדה לפנינו הספרות התלמודית , אך עם חתימתה במהלך המאה החמישית , התמעטו המקורות הכתובים ואילו אלו שמתקופת המעבר אין בהם די בכדי לשרטט תמונה רציפה ואמינה . לפיכך קביעת אופיה היישובי והחקלאי של _ארץ ישראל בסוף התקופה הביזנטית על פי תקופה קדומה יותר עלול ליצור רושם מטעה שיש להיזהר ממנו . אין כל עוררין במחקר שבתקופה הביזנטית הגיעה ארץ ישראל לשיא יישובי וכלכלי , אלא שכאן עלינו לבדוק עד מתי מצב זה היה הנכון . הערכה מחודשת של המידע ההיסטורי והממצא הארכאולוגי מראה , שתהליך ירידתו של היישוב החקלאי בארץ ישראל הורגש כבר בא...
אל הספר