חברה וממלכה בהגות המקראית המחשבה על דבר חברה וממלכה משמשת חוט עבה , העובר מקצה המקרא ועד קצהו . ניתן לומר כי הנושא הזה עומד במרכז הספרים ההיסטוריים במקרא , היינו נביאים ראשונים לפי ההגדרה המסורתית . הוא מעסיק את הנבואה , ובמידה לא מעטה גם את ספרי התורה . אתעכב על נקודות מספר , שבהן לדעתי משתקפת במידה רבה גישת המקרא לנושא הגדול והרחב הזה . כיצד מתייחסת ההשקפה המקראית לעדת ישראל , היינו בלשוננו לחברה הישראלית המאורגנת ? לשם כך אין טוב מלהאזין לאיש הנחשב במקרא לצדיק , פירושו של דבר , שמכלול השקפותיו ברובן הן ממילא השקפות המקרא והנבואה , והוא גם קרוב מאוד למחשבה המדינית . כוונתי לדוד , שהוא "מושל באדם צדיק" ( שמ"ב כג , ג , ( מאבות הממלכתיות בישראל והיוצר של הממלכתיות האידיאלית , שנשארה חזון לכל דורות ישראל . והנה אנו שומעים מפי דוד פסוק , שהוא חשוב לאין ערוך לנושא שלנו : "ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו . אם ה' הסיתך בי ירח מנחה , ואם בני האדם ארורים הם לפני ה' כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר : לך עבד אלהים אחרים" ( שמ"א כו , יט . ( זה פסוק מעניין מאוד , ודנו בו גם הקדמונים וגם החד...
אל הספר