פלישת שישק במקרא היסטוריוגרפיה נבואית מול מציאות

פלישת שישק במקרא היסטוריוגרפיה נבואית מול מציאות פשיטת שישק על ארץ ישראל 926 ) בערך לפנה"ס ) נידונה בשני מקומות במקרא : במל"א יד , כה-כו ובדהי"ב יב , ב-יב . יש צד שווה חשוב מבחינתנו ' בין התיאור התמציתי הקצר במלכים לבין התיאור הארוך בדברי הימים והוא , כי גרעין ההודעה ועיקרה בשני המקומות הוא : "עלה שישק מלך מצרים על ירושלים . " המאורע נתון כולו במסגרת תולדות יהודה , ואין כל רמז במקרא כי הפשיטה נגעה במשהו גם במלכות אפרים . 2 לעומת זאת , התעודה המצרית המקבילה להודעה המקראית , היא כתובת שישק החרותה בקיר הדרומי של מקדש אמון בכרנך , מונה ( בחמש שורותיה העליונות ) למעלה מ 50 מקומות בארץ ישראל ששישק פגע בהם , ורובם המכריע של המקומות ששמותיהם ניתנו לקריאה ולזיהוי הם במלכות אפרים . ירושלים אינה נזכרת בכתובת כלל . 3 מפנה חשוב ומעניין חל בהבנת פרשה זו עם גילויו של מזר , שיש לקרוא את הכתובת המצרית , boustrophedon היינו חליפות , שורה ראשונה משמאל לימין , שורה שנייה מימין לשמאל וכך הלאה . בשיטת קריאה זו הפך מזר אותה רשימת מקומות סתומה ותמהונית לקו רצוף והגיוני . מסע שישק התנהל , לפי שחזורו , מעזה לג...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן