השער השלישי [ הסיווג הראוי של המצוות ] בשער השני תקף ראב " ע את חוסר ההיגיון שבמנייה אחידה של מצוות , שאינן בנות סוג אחד , לא מבחינת תוכנן ולא מבחינת דרגת חומרתן . מניין כזה לא זו בלבד שאין בו תועלת , אלא שבעקיפין הוא גם מזיק , משום שהוא מטשטש את ההבחנה בין עיקר לטפל , בין חמור לקל ובין מותנה לשאינו מותנה . תחת זאת , מן הראוי לסווג את המצוות בשיטה הגיונית , הבנויה על הבחנה ודירוג . סיווג כזה תורם להבנה טובה יותר של המצוות , שכן הוא מעמיד על מגמת המצווה , ערכה ותפקידה . בשער זה ובשני השערים שלאחריו מראה ראב " ע דרכים הגיוניות לסיווגן של המצוות , המבוססות על הקריטריונים הבאים : עיקר לעומת סייג , חמור לעומת קל , מצוות לזכר לעומת עיקרים ומצוות בלתי תלויות לעומת מצוות מותנות למיניהן — בזמן , במקום , באישיות מסוימת או בציבור מוגדר ( ראה על כך במבוא , לעיל עמ ' . ( 38-35 א . עיקרים וסייגים 2 גדרות — מצוות נלוות , המשמשות בסייגים , הבאים לשמור על העיקר שיש לקיימו בשלמות , כעין מה שאמרו אנשי כנסת הגדולה : "ועשו סייג לתורה" ( אבות א , ' א . ( לדעת ראב '' ע , שיטה זו מעוגנת בתורה שבכתב עצמה . כמו...
אל הספר