נספח ד על 'חקר הדפוסים' במדע המקרא

נספח ד על 'חקר הדפוסים' במדע המקרא . 1 השגות מיתודולוגיות על ה'ביאור הפולחני' של מזמורי התהלים 1 ( 1 ) אין ב'הוכחות' כל הוכחה . לינדבלום מצביע על כך שלא כל מונח המופיע בפולחן הוא כשלעצמו מונח פולחני מיוחד . יתר על כן גם לשון הפולחן וגם לשון הפיוט בסופו של דבר משתמשות במוטיבים השאובים ממעיין אחד ; הלא הוא חיי יום יום ; ובייחוד יש לומר , שאין הפרשן יוצא ידי חובתו בכך שהוא מבהיר או מסביר בדרך השערה מוטיבים בודדים , אלא רק כאשר הטכסט הנדון נתבאר לפי הכוונה הנושאת במקום וקשרו המושרש עמוק בנפש המחבר המקראי . ( 1950 , p . 332 alttestamentlichen Wissenschaft , Bertholet-Festschrift , Tubingen J . Lindblom , Einige Grundfragen der ) ( 2 ) אין דעה זו אלא תוצאה של הנחה קדומה שעליה בנויה כל הקונצפציה של patternism ( עי' להלן . (( 3 ) 111 לפי פראנקפורט 'ציורי הדימויים ( imagery ) של המזמורים אינם מתפרשים כביטוי לרגשים דתיים אלא כהתייחסות ברורה למנהגים פולחניים שאין שום הוכחה למציאותם בירושלים , אלא מציאותם מונחת מאחר שהם פרט הכרחי של "דפוס" משותף היפותיטי' . ( Religions , Oxford 1951 , p . 8 Frankf...  אל הספר