3. אמנון רז–קרקוצקין:

הרוב , כל עוד גם המיעוט רשאי להשתמש בסמליו לצורכי חינוך וחג . אפילו בארה"ב , בעלת התודעה הרב תרבותית , שולטים למעשה לוח שנה נוצרי וחגים נוצריים , המתפקדים באופן אזרחי–חילוני ( כמו בישראל עצמה . ( עם זאת , כשיהיה הסדר שלום , יהיה ראוי להוסיף רכיב ערבי–פלסטיני ( אלמנט בדגל , בית בהמנון ) לסמלי המדינה עצמה . בינתיים יכול כל אזרח , סובייקטיבית , לראות בסמלי דת ולאום שאינם "שלו" ביטוי לגוף הפוליטי–אזרחי שאליו הוא משתייך , ולא לאידיאולוגיה כלשהי . גם לפני השלום , בצד התמיכה בתרבות יהודית חייבת להיות תמיכה פרופורציונית בתרבות ערבית , וסימני הלשון והתרבות הערביות צריכים למצוא ביטוי במרחב הפומבי וביומיום של ישראל , כשיגרה טבעית ולא כמעשה הפגנתי . פתרונות אלה , כאמור , אינם הרמוניים , אלא היסטוריים . תפיסת הדמוקרטיה עצמה משתנה עם הזמן , וכמוה הנסיבות והנתונים לקידום מימושה . מטרה ראויה לבני אדם סופיים היא לתקן את מסגרות החיים באופן שלא יתפרקו בדם ואש . – iustitia pereat mundus fiat "ייעשה הצדק גם אם יחרב העולם" – היא מימרת הקנאים בכל התקופות . מצד שני , ההיסטוריה של הפתרונות אינה הצדקה להמשך המצ...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר