המחקר הארכיאולוגי , הציונות וההתנגדות החרדית מיכאל פייגה הארכיאולוגיה היא חקר התרבות החומרית שהותיר מאחוריו האדם בתקופות היסטוריות קדומות . התחום המחקרי כולל פרקטיקות מגוונות , ובהן בעיקר חפירת אתרים עתיקים , טיפול פיזי בעצמים מהעבר ועיצוב תמונה כללית של מציאות חיים קדומה . בארץ–ישראל בוצעו חפירות ארכיאולוגיות רבות , שעוררו עניין רב בשל הקשר של הארץ אל ההיסטוריה והשורשים המיתיים של היהדות , הנצרות והאיסלאם . כבר באמצע המאה ה19– באו לארץ משלחות רבות של חופרים , בעיקר מאנגליה , צרפת , גרמניה וארצות הברית . במהלך השנים התפתחו אמנם ענפים שונים של הארכיאולוגיה של ארץישראל , אך עיקר עניינן של משלחות ראשונות אלו היה הארכיאולוגיה של תקופת המקרא . ארכיאולוגיה של יהודים בארץ–ישראל החלה מתפתחת בעיקר עם תחילת שלטון המנדט הבריטי והקמתם של מחלקת עתיקות , מכון מחקר באוניברסיטה העברית והחברה היהודית לחקירת ארץ–ישראל ועתיקותיה ( שעם הקמת המדינה נקראה החברה לחקירת ארץ–ישראל ועתיקותיה . (
אל הספר