אינם מעיזים להביע את עמדתם בפומבי . משפטנים דתיים נודעים , כמו פרופ' אריאל רוזן–צבי המנוח והפרופסורים פנחס שיפמן וידידיה שטרן , תרמו תרומה ייחודית לדיון הציבורי בסוגיה החשובה הזאת . ראוי לציין גם כי הכפיפות לרשויות הדתיות בתחום המעמד האישי היא מלידה עד פטירה . כבר בעת רישום הלידות בבית החולים קיימת בקרה על כשרותו של היילוד . לכל בתי החולים ליולדות ניתנת הוראה שלא לרשום את שם האב ליולדת שהיתה גרושה בטרם נישאה לאבי הילד , שמא הילד ממזר . כמו כן היילוד מסווג מיד עם רישום לידתו לעדתו–דתו לפי מוצא האם . כך גם בעת הסתלקותו של אדם מהעולם : עד לפני שנים לא רבות המונופול על קבורת יהודים היה בידי "החברה קדישא , " שהקפידה שלא יובא לקבר ישראל מי שאינו יהודי כהלכה , סירבה לקבור בני משפחה בשל ספק ביהדותם ואף היו מקרים של הוצאת מתים מקברם בנימוק שנקברו בטעות כיהודים . רק בשנים האחרונות חלו שינויים מסוימים בתחום הזה ( ר' קבורה אזרחית–חלופית במדור זה . ( ישראל היא מדינה שיש בה , בעיקרון , דמוקרטיה מהותית . שוויון זכויות מלא לכלל אזרחיה , ללא אפליה , אמור אפוא להיות תנאי יסודי לקיומה . אבל בשל דיני הניש...
אל הספר