המעמד האישי בישראל

בא לתת מענה למציאות מתמדת , אלא לזמן חולף . למה לריב עכשיו ? הרי הנכדים שלך יהיו אצלי . כל כך קל להיות סובלני כלפי הגוסס . " בשנים האחרונות גברה בקרב חלקים הולכים וגדלים של החוגים הדתיים–לאומיים ההכרה , שהמשך החקיקה בענייני דת גורם נזק עצום למעמדה של הדת במדינה ומהווה גורם מפלג בעם . ביטוי חד לכך נתן המשפטן אריאל רוזן–צבי , מהאינטלקטואלים הבולטים במחנה הדתי , במאמר שפרסם ב : 1995– "הציבור הדתי אינו מעמיד עצמו במצבו של החילוני , שבשבילו אין לדת משמעות כלשהי ואיסורים דתיים המוטלים עליו נראים לו כמטלה מיותרת וחסרת כל משמעות . כשמטילים על אדם נטל כבד , שאין בצדו שום גמול אישי או חברתי , תגובתו היא התקוממות . הציבור הדתי אינו רגיש מספיק לתחושות אלה ולמשמעותן . " לנוכח הביקורת הגוברת , הן בקרב הציבור החילוני והן בקרב הציבור הדתי , על מדיניות הסטטוס קוו , ובמיוחד על רקע ההכרה , גם בקרב רבים מאלה שצידדו במדיניות זאת בעבר , כי היא מיצתה את עצמה ואינה עולה בקנה אחד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות , התרבותיות והחברתיות במדינה , הופיעו בחוגים שונים יוזמות להמרת הסטטוס קוו באמנה חברתית חדשה בין החילוניים...  אל הספר