יום האישה הבינלאומי – שמונה במארס

כבר בראשיתה של תנופת ההתיישבות החלוצית , בשנות ה , 20– יכלו חברי הקיבוצים והמושבים להסתמך על המסורת של חגיגת ט"ו בשבט שהחלה להתגבש בארץ בראשית המאה . האופי החקלאי של ההתיישבות , והצורך בנטיעת עצים לנוי ולצל , סייעו לעשות את החג לא רק לחגם של הילדים , אלא גם לחג של היישוב כולו . כמו בתחומים אחרים , כך גם בעניין הנטיעות , שאבו המחדשים השראה מהטקסטים המקראיים , כגון מהציווי בספר ויקרא : " וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל " ( יט , כג , ( או מהאיסור של כריתת עץ מאכל בזמן מלחמה המופיע בספר דברים : " כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתופש , L לא תשחית את עצ L לנדוח עליו גרזן – כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות ; כי האדם עץ השדה "? ... ( כ , יט . ( ככל שהתפתחו מסגרות החינוך הציוני–העברי בארץ , כן היכה שורש מנהג הנטיעה הטקסית , מתוך שמירה על המסגרת שנקבעה בזיכרוןיעקב . ושעה שבמשפחה המשיכו לטעום מ " פירות חמישהעשר " בעלי ההילה הגלותית , נעשה ט " ו בשבט הבית ספרי לחג בעל משמעויות ציוניות–התיישבותיות , ותהלוכות הנטיעה נהיו לא פעם לאירוע קהילתי רב רושם , שקיבל סיוע תרבותי מעשרות שירי זמר עבריים שח...  אל הספר