הלאמתם וחילונם של חגים עתיקים ויצירת חגים חדשים – מבוא שלושה כינויים עבריים כלליים לאותה יחידת זמן המובדלת מאחיותיה להיות מסגרת חד–שנתית קבועה להתנהגויות סמליות . שניים – "חג" ו"מועד" – שמות מקראיים הם , והנותר , "יום טוב , " הוא שם תלמודי . חגים הם תמיד מרכיב בולט בחייה ובתרבותה של כל חברה אנושית והם ממלאים תפקיד חשוב בתפיסת מושג הזמן של בני האדם . החגים יוצרים את פסקי הזמן החוזרים על עצמם בין "הימים הרגילים , " "ימי החול . " חוקרי תרבות רבים קושרים את התהוות החגים הראשונים במפגש שבין הצורך לתת פשר לכוחות הטבע ובין הצורך לתת משמעות למחזוריות הטבעית של השמש ( יומית , ( של הירח ( חודשית ) ושל עונות השנה המתחלפות . לפיכך , במרבית התרבויות חגי הטבע הראשונים קשורים בחילופי עונות השנה ובהשתנות אורכם של היום ושל הלילה . כך , למשל , בתרבויות רבות , במחצית השנייה של חודש דצמבר , בימים שבהם מגיע הלילה לשיא אורכו , יש "חגי אור" שנועדו לסייע ב"גירוש כוחות החושך . " בתרבויות רבות ניכסה הדת המאורגנת את חגי הטבע ואת חגי מעבר העונות ונתנה להם את תכניה . על אלה הוסיפה חגים הבאים לבטא את דבקותו של היחי...
אל הספר