בניסיון להתפשרות וחיפוש דרכים אלטרנטיביות לטיפוס חברתי ( כגון בחירה במקצועות מבוקשים פחות או במוסדות יוקרתיים פחות . ( כיוון שבברית המועצות היו מוסדות רבים להשכלה גבוהה והמוטיבציה של הצעירים היהודיים היתה גבוהה במיוחד , הרי שבסיכומו של דבר נותר אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה בקרב הדור הצעיר של יהודי ברית המועצות מן הגבוהים בעם היהודי . אף שבפרק זמן זה נעלמו כמעט לחלוטין ההבדלים בין היהודים , בעיקר מן הדור הצעיר , לבין החברה הסובבת , חשו מרביתם כ"נכי הסעיף החמישי , " היינו , כמופלים לרעה בגלל רישום הלאומיות בתעודות הזהות שלהם . בין פשוטי העם בברית המועצות זוהו היהודים עם האינטליגנציה שלא היתה חביבה עליהם , וגם מרבית האינטליגנציה המקצועית ( מהנדסים , רופאים וכיוצא בזה ) ראתה באדישות גמורה או אף בהבנה את הגבלת היהודים בגישה להשכלה הגבוהה . ברם באותו פרק זמן היו גם חוגים ליברליים של האינטליגנציה ( מלבד החוגים הלאומניים , ( שהניחו שהתקדמותו של האדם צריכה להיות תלויה בכישוריו בלבד וראו באפליית היהודים אחד מחוליי המשטר . בחוגים אלה מצאו היהודים בעלי ברית , אך השפעתם על השלטונות , שקבעו את המדיניות ,...
אל הספר