חילון היחסים בין היהודים לאומות העולם – מבוא שולמית וולקוב מאז חורבן המרכז היהודי הפוליטי בארץ–ישראל נוצרה בהדרגה מערכת יחסים מיוחדת במינה בין היהודים לבין אומות העולם . אפשר לאפיין מערכת זו בעזרת שני מונחים עיקריים : ' פזורה , ' ו'מיעוט . ' אלה אינם מונחים מובנים מאליהם בהקשר שלנו , ולשימוש בשניהם יש השלכות אידיאולוגיות ברורות . עם זאת נראה שהם עדיפים על מונחים אחרים , גם הם אידיאולוגיים במהותם , אשר נהוגים בדרך כלל בדיון ההיסטוריוגרפי . המונח 'פזורה' מתאר את תוצאות תהליכי הגירוש וההגירה של יהודים מאז העולם העתיק , את עובדת הקמתן של קהילות יהודיות נפרדות ומפוזרות , שמרכיביהן שונים ממקום למקום ובכל זאת יש להן גם מן המשותף . זהו מונח טעון פחות מן המונחים 'גולה' או 'גלות , ' הנושאים עמם משמעות תיאולוגית מובהקת בהקשר של שכר ועונש אלוהיים ושל תפיסת המשיחיות המיוחדת ליהדות . הוא מחליף גם את המונחים 'תפוצה' או 'תפוצות , ' המשמשים , אם גם לא תמיד במפורש , כתחליף אידיאולוגי חיובי ל'גולה הדוויה . ' 'פזורה , ' בניגוד ל'גלות , ' אינה מתקשרת באורח הכרחי עם שעבוד או עם חיים בצל רדיפות והשפלה . 'פזו...
אל הספר