נהגו להזמין לבית הכנסת את ילדי ישראל . הדלקת הנרות , לוותה בשירת החזן והמקהלה . לרוב , השמיע הרב דברים על משמעותו של חג המכבים . גם בפורים , בזמן קריאת המגילה , ניתנה הרשות להיכנס לבית הכנסת לכל ארם . מבוגרים וילדים , גברים ונשים מילאו את האולם והיציעים , והשמחה שרתה על הכול . הפרוט בתיאור הווי בית הכנסת בחגים ובמועדים בא כרי לעקור משורש את הדעה המוטעית של רבים בציבור היהודי בווארשה , שכביכול לא היה בין הסינאגוגה לבין בתי תפילה של יהודים , אלא זכר לחורבן הדת והמסורת המקודשת , ובאי הסינאגוגה לא ישובון . וסופם התבוללות וטמיעה . ספק הוא , אם הערכה מעין זו היתה נכונה , כאשר הונח היסוד והוקמה הסינאגוגה בידי הראשונים להשכלה ולהתבוללות בווארשה . אולם , היא היתה מוטעית מעיקרה , כאשר באים להעריך את מקומה של הסינאגוגה בחיי יהודי וארשה , בין שתי מלחמות העולם . ח . פעילותו המדעית והציבורית של הרב הפרופסור משה שור קשה להפריד , בין התפקיד של הפרופסור שור כרועה רוחני ל"עדת בית הכנםת הגדול , " לבין עשייתו רבת הפנים למען בית ישראל בפולין . היו תפקידים שמילא , ששימשו מעין המשך טבעי להיותו רב ומטיף וחבר ...
אל הספר