פנינה פרי פיתוח רגישות חברתית בקרב סטודנטיות להוראה מבוא מערכת החינוך בישראל , ובכללה גם הכשרת המורים , עברה שינויים רבים מאז הקמת המדינה . השיח החינוכי בעבר שאף לאגד את כל התלמידים לזהות לאומית קולקטיבית , אחידה ומאחדת , המצהירה "אומה אחת תרבות אחת" ושואפת לבולל תלמידים על פי מודל אחיד ודומיננטי . השיח מבטא כיום שאיפה של קבוצות שונות לחשוף את מקומן המיוחד של כל התרבויות . שיח רב תרבותי כזה , מטפח ומעודד נראטיבים של אותם תלמידים שמורשתם הדתית והתרבותית נדחקה לשוליים . לעומת העבר , נקודת המוצא של עמדה זו היא , שאין קורפוס הומוגני של תרבות אחת . לקבוצות שונות יש פרשנויות שונות על אירועים הקשורים לזהויות עדתיות , אתניות , מעמדיות או מגדריות . ערעור על סמכות האידאולוגיה של העבר והעמדתה לביקורת נועדו להדגיש את ההווה ולטפח את העתיד . אתוס אידאולוגי זה הופך לזירת התגוששות בין תפיסות עולם שונות לגבי המדינה כגורם מחנך . גישה אחת ( זוהר ; 2002 קלדרון ( 2004 , תומכת בשיח המוכר של אינטגרציה תרבותית וטוענת שבלעדיה אי אפשר לקיים חברה פוליטית אוטונומית . טענתה העיקרית של גישה זו , היא שזהות קולקטיבית...
אל הספר