מבט חדש על מסמכים ציוניים מרכזיים

מבט חדש על מסמכים ציוניים מרכזיים בניסיונן ליצור תדמית ללא דופי או לשמרה , יש שתנועות פוליטיות ואומות משכתבות לא רק את ההיסטוריה של עצמן אלא גם את המסמכים שעליהם מתבססת ההיסטוריוגרפיה שלהן . התנועה הציונית היא אולי מן המיומנות ביותר ב"אמנות" מוזרה זו . במקרה זה נסב השכתוב על העניין הרגיש ביותר בהיסטוריה הציונית — הסכסוך עם הערבים — ובייחוד על אירועים וקווי מדיניות שהצד הציוני חשב או פעל בהם בדרך שאפשר לראותה כלא מוסרית . בעשור האחרון בוטל החסיון על רוב מסמכי המדינה והמפלגות הפוליטיות מלפני ארבעים וחמישים שנה , וכך יכול ההיסטוריון לבחון מחדש את המסמכים והרשומות ההיסטוריים הציוניים . מבחר מסמכים מהשנים 1937 ו 1948 ייבחנו כאן . מסמכים אלה הם מרכזיים בהיסטוריוגרפיה הציונית ומטילים אור על מאורעות חשובים . השנים שנבחרו הן קריטיות בתולדות המפעל הציוני ויש בהן כדי לעמוד על אופי העימות עם הערבים הפלסטינים והעולם הערבי הרחב . ברצוני להודות לד"ר מיכאל הימן , לשעבר מנהל הארכיון הציוני המרכזי , ולעובדים אחרים בארכיון ; לאורי אלגום , המנהל לשעבר של ארכיון צה"ל ; לעוברי ארכיון דוד בךגוריון בשדה בוקר...  אל הספר