שאלה פתוחה לעתיד בשורות האחרונות של הספר אני מבקש להציג שאלה פתוחה לעתיד : לאן צוערת פוליטיקת המאבק המזרחי , בגבולות שבין היטמעות לאלטרנטיבה ? כפי שלמדנו מהנתונים המעודכנים , ישראל נמצאת בשיאו של תהליך קיטוב חברתי כלכלי חמור ביותר שאין אנו יודעים לחזות את סופו , אך אנו רואים שהוא כל הזמן במגמת החרפה . משמעותו במילים פשוטות : חיסול מדינת הרווחה וצמצום משמעותי של האחריות הממלכתית לאיכות חייהם של אזרחי ישראל . על פי ההיגיון של הדיון עד כה , יש לצפות שהתהליך יוליד גם התנגדות פוליטית שמשמעותה עלייתם של כוחות חברתיים חדשים . זאת ועוד , משום שהקוטביות הכלכלית עודנה חופפת במידה גבוהה מאוד את החלוקה למוצא תרבותי , יש להמשיך ולצפות ליוזמות מזרחיות במאבק החברתי , בעיקר משום שהולכת ומתבררת האכזבה הגדולה מתפקודה של ש"ס כתנועת המונים בעלת הבטחות "חברתיות . " האם המשך החרפת הקוטביות הכלכלית התרבותית תמשיך בהכרח להניע את המזרחים החוצה מהמרכז הפוליטי הציוני האשכנזי על כל מפלגותיו , לכיוון אלטרנטיבי עצמאי , שכרגע רק ש"ס מספקת אותו ? האם יש לצפות לאלטרנטיבות מזרחיות עצמאיות שיצמקו את ש"ס למעגל תומכיה הדת...
אל הספר