גלגוליו וענפיו של שיח המאבק המזרחי שאלה חדשה שעלתה בכל פרקי הספר , ושעדיין מצריכה מחקר מקיף , היא סוגיית השיח הפוליטי המזרחי על גלגוליו מאז שנות הארבעים של המאה העשרים ועד ראשית המאה העשרים ואחת . שנות הארבעים מתאפיינות כתקופת המעבר של הפוליטיקה הספרדית הוותיקה ( והתימנית בשוליה ) מפעילות קהילתית המספקת את צורכיהם של חברי הקהילה ומתווכת ביניהם לבין השלטון , לפעילות במערכת הפוליטית היישובית הציונית . כלומר , השיח הפוליטי היה עד אז פנימי ואוטונומי ואפילו נחלק בין הספרדים לתימנים . היה זה השיח הישן של מעמדות פנימיים וקודים הבנויים על המורשת הקהילתית והמשפחתית של המשפחות המנהיגות . המעבר לפוליטיקה פתוחה , כוללת ודמוקרטית הכתיב לספרדים הוותיקים שיח פוליטי חדש הפורץ את גבולות הקהילה וגם את המבנה הפנימי הישן — מעתה חברי הקהילה הם מקור לכוח פוליטי , ולא עוד חברים התלויים בשירותי ההנהגה הנצחית . ככל שהתגבשו ארגוני הרווחה של המדינה שבדרך , כך התפרקו ארגוני הרווחה הספרדיים והתימניים מכוחם והסולידריות בין חברי הקהילה להנהגתה הלבה והתרופפה , עד שנמוגה במהלך שנות החמישים . עם הגיעם של מאות אלפי עולי...
אל הספר