בין פעולות עימות חברתי לתנועות חברתיות האם בתוך כל פוליטיקת המאבק המזרחי , בין כל פעולות העימות החברתי , ניתן לזהות גם תנועות חברתיות מובהקות ? טארו מבחין בין פעולת עימות קולקטיבית בעלת מניעים ויעדים חברתיים , לבין תנועה חברתית . מתוך רשימת הקריטריונים של טארו , אני מעמיד שני מבחנים עיקריים להגדרתה של התארגנות מזרחית כתנועה חברתית : הראשון הוא העמדת יעדים מובהקים לשינויים חברתיים כלכליים כוללים ( ולא סקטוריאליים , ( והשני הוא קיומו של עימות קולקטיבי ממושך ( מעבר לפעולת העימות המכוננת ) ברמה האידיאולוגית ובמעש הפוליטי . יש בין ההתארגנויות שסקרתי בחיבור אשר מקיימות מבחנים אחרים של ההגדרה , כמו סולידריות בין חבריהן , רשתות חברתיות ותרבותיות , חיבורים לתיאוריות חברתיות אוניברסליות ואף פעולות עימות מזדמנות , אך אינן עומדות בשני המבחנים העיקריים האלה . רק מעטות מהתנועות המזרחיות היו גם תנועות חברתיות מובהקות : "ליכוד יוצאי צפון אפריקה" שהוביל את "מרד ואדי סאליב '' ב " , 1959 הפנתרים השחורים" שקיימו את העימות הקולקטיבי הממושך ביותר בין 1971 ל , 1972 תנועת "האוהלים" הירושלמית בסוף שנות השמונ...
אל הספר