בין השתלבות למחאה : הפוליטיקה המזרחית על ציר הרדיקליות שאלה מרכזית ששאלתי לאורכו של החיבור היא סוגיית היחסים בתוך הפוליטיקה של המאבק המזרחי בין התנועות , המפלגות והמנהיגים , ובין הגישות — מהזדהות והשתלבות עד מחאה ואלטרנטיבה . זו , כמובן , שאלת האפקטים הרדיקליים ותוצאותיהם אשר שאל היינס בהקשר לפוליטיקה של מאבק השחורים בארצות הברית . בניתוח היחסים על ציר הרדיקליות בתקופות ובצמתים שונים , מצאתי מספר דפוסים בולטים : א . האפקט הרדיקלי החיובי מגביר את רמת העימות הקולקטיבי ובעקבות כך מעורר את הדיון הציבורי והפוליטי בשאלת אי השוויון בין אשכנזים למזרחים , דיון אשר השלטון וההגמוניה מבקשים להשתיק ולהרדים . ב . תנועות מזרחיות ומנהיגים מזרחים אשר מפעילים אפקטים רדיקליים על המערכת הפוליטית בכלל ועל המזרחים בפרט , מקריבים את עצמם כפורצי דרך ואין להם סיכוי להמשיך בדרך שאותה פרצו בעצמם . ג . בכל מקרה , האפקט פועל על כל הארגונים והשחקנים על הציר וגורם לתזוזה לכיוון הרדיקלי . את פירות האפקטים על המערכת הפוליטית קוטפים הארגונים והממ"פים בצד המתון של הציר , כי רק עמם מנהל השלטון משא ומתן . ד . לרוב , התזוז...
אל הספר