המאבק המזרחי על ציר הרדיקליות : סוף שנות התשעים , ראשית שנות האלפיים כבר במבט ראשון ניתן להבחין כי בסוף העשור ש"ס תופסת מקום נכבד על הציר בשני צדדיו , עם אווירת עימות גוברת בעיקר ברמה העממית סביב משפט דרעי על כל גלגוליו עד למאסר . האווירה הזו הקפיצה את ש"ס בבחירות 1999 לשבעה עשר מנדטים בכנסת , רק שניים פחות מ"הליכוד . " המשפט הוא אכן הגורם המיידי לעימות , אך מרגע שמתחיל העימות הוא גולש מהמשפט אל שאלות מזרחיות נוספות הנגזרות ממנו על ידי הפעילים והמנהיגים - פערים , אפליה , מידת הייצוגיות של המערכת המשפטית ורדיפה של תנועה מזרחית . ש"ס , למרות היותה מפלגה השותפה בשלטון בכל השנים האלה , כולל אריה ררעי בעמדה ממלכתית בכירה , פועלת למעשה בשני ראשים — האחד הוא הראש המתון המשתתף בקואליציה ובניהול ענייני המרינה ומייצגיו הם חברי הכנסת , השרים , המנהלים וראשי המוסדות של ש"ס ; הראש השני , לעומת זאת , הוא הפעילים ברמת השטח , תלמידי ישיבות , אנשי עסקים , ויותר מכולם השדרים בערוצי הרדיו החרדיים , אשר לא תמיד מזוהים עם ש"ס באופן פורמלי , אך מזדהים עם התנועה ומנהיגיה ובאופן הולך וגובר עם אריה דרעי , גם ב...
אל הספר