המאבק המזרחי על ציר הרדיקליות : עד בחירות 1977 דיון ומסקנות עיקריות הכרוניקה הדלה של תקופה זו , ( 1977-1973 ) הממושכת יותר מהכרוניקה של התקופה הראשונה , ( 1973-1971 ) מלמדת על השחיקה העצומה ביכולת העימות וגיוס הכוחות והמשאבים , במיוחד לאחר המלחמה . בנוסף לכך , הניסיון ללכת בדרך הפרלמנטרית הכתיב מידה רבה של התמתנות . אולם מצד שני , שיאה של התקופה בהליכה של המוני המזרחים ( כשלושים ושלושה מנדטים ) אל הקלפי להגשמת מסר המחאה הורדת מפא"י ( עכשיו "המערך ( " מן השלטון . דרך המחאה בקלפי היתה פנויה ולגיטימית עבור הדור השני , אשר השתחרר במידה רבה מהתלות המנטלית בדור מייסדי המדינה . על הציר המתואר לעיל הפרדתי בין הממ"פים ב"ליכוד , " שעודם בצד המתון של ציר הרדיקליות , לבין הצבעת המזרחים ל"ליכוד" - מרד הקלפיות - שהיא עצמה אקט רדיקלי מובהק של מחאה חברתית ותרבותית ללא שום מניע או הקשר אידיאולוגי מדיני . כמובן , באופן פרדוכסלי לכאורה , הצבעת המחאה ל"ליכוד" שירתה בסך הכול את מאבקי הכוח בין המחנות הציוניים האשכנזיים בשאלה המדינית . דוד לוי היה מודע בשלב מוקדם מאוד לעובדה הזאת , אך ניסה לטשטש אותה בסביבת...
אל הספר