סוף הדרך : תקופת הפוליטיקה המפלגתית — אביב 1973 עד מאי 1977 לאחר תקופת קיפאון ארוכה חיפשו מנהיגי "הפנתרים השחורים" דרך להחיות את התנועה , אשר במונחים של טארו הגיעה לקץ "תקופת העימות הממושך" ועמדה בפני שתי אפשרויות , להיעלם או לנסות להתמסד " . הפנתרים השחורים" בחרו לנסות את האפשרות השנייה , אך שמירת אופיים הרדיקלי היתה חשובה להם יותר . לכן הם דחו הצעות להשתלב במשבצות עדתיות שונות במפלגות הגדולות ונענו להצעה שהציע להם שלום כהן . כהן , רדיקל מזרחי ואיש שמאל ותיק שכתב על דיכוי המזרחים כבר ב 1953 בעיתון העולם הזה , ליווה את "מרד ואדי סאליב" ולבסוף נבחר לכנסת ברשימת " העולם הזה" יחד עם אורי אבנרי . לאחר חילוקי דעות ממושכים הוא נטש את מפלגתו של אבנרי והקים סיעת יחיד "די - דמוקרטים ישראלים . " חבר הכנסת כהן , שנותר ללא קהל מצביעיו הקודם ( בעיקר שמאל מדיני אשכנזי , ( ראה בתנועת "הפנתרים השחורים" הזדמנות פוליטית להמשך פעילות פרלמנטרית בנושאים החברתיים שהיו קרובים ללבו . הצעתו של כהן עוררה ויכוחים קשים על עצם הרעיון לעבור לזירה הפרלמנטרית ולנטוש את המאבק החברתי ההמוני . לבסוף ב 21 בפברואר , 197...
אל הספר