זרעי המחאה : מדיניות של אי שוויון כלכלי חברתי התבוננות מפורטת בתמונת המצב הכלכלי החברתי בשנותיה הראשונות של המדינה מגלה את שורשי יחסי הדיכוי הכלכלי בין האשכנזים למזרחים בישראל . הצדקות ליחסים אלה נתנו הן גישת "המודרניזציה" באקדמיה והן גישת קליטת העלייה הרשמית , שדגלה במבנה מעמדי אתני והצדיקה אותו בצידוקים תרבותיים . הגישות האלה הולידו גם מיתוסים בצורת סיסמאות פשטניות כמו : "כולנו היינו במעברה , " או "היו ימים קשים ולכולם היה קשה , " או "היה שוויון בין כולם , אבל המזרחים נתקעו כי היו חסרי השכלה ועצלנים , " או הגרועה מכולם : "מי שרצה הצליח " . מיתוסים אלה לא נולדו בחלל ריק , אלא גובשו על ידי מעצבי דעת הקהל והמדיניות החברתית ; הנה למשל קטע מדו"ח הוועדה הבינמשרדית לחקר מצב המעברות : ( 1954 ) "יש להדגיש כי עולים בעלי יוזמה יוצאת מגדר הרגיל , או בעלי אמצעים , פסחו על המעברה בתהליך קליטתם או מצאו דרך לצאת ממנה במהירות ולהשתקע בקרב היישוב המבוסס . הנשארים היו בעיקר אנשים פחות מוכשרים לסלול לעצמם דרך בתוך המסגרת התרבותית החדשה " . כאמור , המיתוס הגדול והרשמי מכולם הוא מיתוס ה"קליטה באמצעות מודר...
אל הספר