רדיקליזציה עקבית של מאבק השחורים בשלוש תקופות על הצירים שמשרטט היינס על פני שלוש התקופות ניתן לזהות בהחלט רדיקליזציה של המאבק , כאשר תנועות רדיקליות קמות ודוחקות את התנועות הרדיקליות הקודמות לכיוון הקצה המתון של הציר " . היינס מתאר את הרדיקליזציה של המאבק הכללי בשני מישורים : האידיאולוגיה והמעש . במישור האידיאולוגי המאבק החל בהיטמעות הדרגתית ברוב הלבן תוך קבלת הסגרגציה . כלומר , השחורים נותרו נפרדים אך ראו עצמם משתלבים כקולקטיב בחברה הלבנה . משם נע המאבק להיטמעות מיידית יותר תוך מאבק אגרסיבי לאינטגרציה גזעית . לבסוף התייצבה האידיאולוגיה על שני יסודות : שימור הזהות והכבוד תוך בניית כוח פוליטי וכלכלי . לא כל התנועות והארגונים עברו את כל השלבים האלה , אך באופן היסטורי כללי כך זרמה המחשבה . המישור השני של רדיקליזציית המאבק הוא מישור המעש והפעולה של תנועת המאבק בכללותה . המעש החל בסיוע עצמי — "black self-help" - עבר לפעילות משפטית , משם עבר לפעילות ישירה לא אלימה על כל גווניה - ממחאה לא אלימה שקטה ועד הפגנות לא אלימות אך סוערות ופרובוקטיביות שמטרתן להתסיס את דעת הקהל . משם עבר חלק קטן למאבק...
אל הספר