המזרחים ושאלת העימות הקולקטיבי שאלה חשובה הנגזרת מהשאלות שבהן פתחתי , אשר טרם זכתה למענה מספק במחקר הפוליטיקה המזרחית , היא שאלת ההתארגנות הקולקטיבית הפוליטית המזרחית . מדוע לא הצליחו התנועות וההתארגנויות החברתיות המזרחיות על גישותיהן השונות לארגן את המזרחים כקולקטיב פוליטי כלל מזרחי שיוביל להגשמת המאבק לשוויון ? במילים אחרות , האם ניסו מנהיגי המאבק להניע את ציבור המזרחים לתודעה חברתית ופוליטית משותפת ולהתארגנות קולקטיבית מהפכנית , ואם כן , מדוע לא הצליחו ? האם צמיחתה של ש"ס בבחירות 1999 לכדי המפלגה השלישית בגודלה בישראל מהווה קולקטיב פוליטי מזרחי ? או האם דווקא כניסתו האינטנסיבית של השיח המזרחי החדש לסדר היום הפוליטי , האקדמי והתרבותי בישראל מעצבת קולקטיב מושגי כזה , כמהפכה בתודעה הקולקטיבית המזרחית והישראלית בכלל ? מה מניע היווצרותה של תנועה חברתית וכיצד זו חודרת לתודעת הפרטים והקולקטיב ומובילה לשינוי או מהפכה ? זו השאלה המעסיקה מאז ומתמיד את ההוגים והחוקרים של תנועות חברתיות ומהפכות חברתיות . קארל מרקס היה התיאורטיקן הראשון של תנועות חברתיות אשר ניסה להתמודד עם השאלה המכרעת הזאת ' ....
אל הספר