ואכן , בתקופה זו קיבלה ירושלים ייחוד חדש בזכות העלייה לרגל ההמונית שלא ידעה כמוה בימי בית ראשון . המוני עולי - הרגל , שהצטופפו בסימטאותיה בימי חג , הטביעו עליה אווירה מיוחדת שלא היתה במקומות אחרים . חשוב לציין שגם נשים השתתפו בחגיגה . ו ו את מנהג העלייה לרגל הורישה היהדות לנצרות ולאיסלאם , וצליינות המונית למקומות רחוקים כמכה וקומפוסטלה בצפון ספרד היא כיום דבר מקובל וידוע . אך מנהג זה התגבש לראשונה בירושלים של ימי בית שני . לעלייה לרגל היתד חשיבות כלכלית ניכרת כי הבאים הוציאו כספים רבים בשוקי ירושלים ותרמו תרומות גדולות לבית - המקדש . אך אסור היה על תושבי העיר לדרוש דמי - לינה מעולי - הרגל המתאכסנים אצלם . היתה גם משמעות לאומית למיפגש זד בין יהודי המחוזות המרוחקים ויהודי הפזורה בינם לבין עצמם , ובין אלה ויהודי ירושלים . כך נוצרה תחושה של השתייכות משותפת לעם אחד ולדת אחת . 2 , כאן ניתן היה גם לדון בשאלות השונות שהעסיקו את עולי - הרגל ואת העם בכלל , ובתקופות מאוחרות יותר שימש מעמד זד לא אחת לשילהוב הרוחות ולליבוי מהומות . י ' עולי - הרגל היו נשארים בירושלים כל שבוע הפסח ושבוע הסוכות , ואל...
אל הספר