3.צריכת היין בארץ ישראל

אמנותי גרידא . משום כך נמנענו מלהתייחס לסמלי הגפן במצבות קבורה וכד' שקרוב יותר שיש לגפן , במקרים אלה , משמעות סמלית-רוחנית . ברם , דומה שבחירת הגפן על-ידי הנציבים הרומאיים כסמל למטבעותיהם מלמדת על חשיבותו החקלאית של הגפן . בכל אופן , בצירוף העדות המקראית עם העדות שלאחר החורבן שרוכזה על-ידי ג' אלון נוכל לשער שגידול הגפן היה ענף חשוב במטעי ארץ ישראל אף בתקופת הבית השני . מציאותם של גפנים / n / a ישראל מאפשרת פיתוח של הרגל לשתות יין בכל סעודה אבל היא אינה מוכיחה שכך היה הדבר . ייתכן שחלק מן הענבים שימשו למאכל ולא לתעשיית היין . בין העדויות בדבר מציאות הגפן , הבאנו גם עדויות על שפע של יין , אבל אין בזה עדיין כדי להוכיח שהיין שימש כשתייה יום-יומית . ייתכן שחלק מן היין שימש ליצוא ואף ייתכן ששתיית היין בסעודות רגילות היתה נהוגה רק בשכבות העשירות של החברה "סובאי היין , " ולא היתה מנהג עממי . לבדיקת הרגלי השתייה , במידת האפשר , מוקדש הסעיף הבא . . 3 צריכת היין בארץ ישראל כתקופת המקרא - . אין לנו הוכחות מכריעות בדבר הרגלי השתייה בארץ ישראל בתקופת המקרא . יש אמנם עדויות רבות על שתיית מים אך רוב ע...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד