ג . סעודת הפסח מחוץ למקדש קיים . בנוסח המשנה נכנסו שינויים אחדים שנועדו לשקף שינויים שחלו בעריכת ליל הסדר בימים שלאחר החורבן . אך אין במשנה שום תיאור לדרך חגיגת הסדר מחוץ לירושלים בזמן שבית המקדש היה קיים . והרי , למרות התיאורים המפליגים בדבר מספר העולים לירושלים להשתתף בהקרבת קרבן הפסח , ברור הוא שרוב יהודי העולם נשארו בבתיהם בחג . יש מקום להגיח שהם נהגו לערוך את סעודת ליל הפסח בצורה דומה לזו שבמקדש - בשינוי התפריט . לאור הנחתנו שבמקדש היה בשר קרבן הפסח מזונם העיקרי של המסובים בליל הסדר , מתעוררת השאלה : האם המשתתפים בסעודת החג מחוץ לירושלים הרגישו חובה לתת ביטוי ל"זכר למקדש" בסעודת החג ? ברור שלגבי קרבנות הציבור , תמידים ומוספים , לא חיפשו היהודים תחליפים לעבודת המקדש מכיוון שהיתה תחושה ברורה שקרבנות הציבור קריבים עבור כל ישראל . מוסד ה"מעמדות , " כינוס יהודים שעמדו בתפילה בשעת הקרבת הקרבנות , כנציגיהם של כלל ישראל , לא נועד להחליף את הקרבנות אלא דווקא 182 לחזק את התחושה שכל היהודים שותפים בעבודת המקדש שבירושלים . שונה מקרבנות הציבור היו קרבנות היחידים , שבהם היתה חובה אישית על האדם ...
אל הספר