נספח ב גישתהרמב " ן ל"זקן ממרה" זה מזמן רב נודע , כי עמדותיו של הרמב"ן בנושא טיבם ומעמדם של מקורות ההלכה ודרכי יצירתה ראויות ללימוד מעמיק . זאת ועוד : מתברר יותר ויותר כי עמדות אלה הן בעלות לכידות פנימית , כך שניתן לשרטט 1 גישה רמב"נית מקיפה ועקבית לגבי נושאים אלה . תובנה זו התרכזה בדרך כלל בדיונים המתודולוגיים של הרמב"ן , או כאלה שעסקו בסמכותה של ההלכה על מגזריה השונים . כמעט לא מצאנו השפעה של עמדותיו השיטתיות של הרמב"ן על משנתו ההלכתית הממשית . והנה , בעיסוקיי בנושא זקן ממרה בהלכת הרמב"ם נדרשתי לא אחת לעמדותיו השונות של הרמב"ן . וככל שהרביתי לצרף פרט לפרט , התברר לי כי הלכות זקן ממרה של הרמב"ן אכן משקפות את דעותיו השיטתיות . ואמנם , אין בכך כדי להפתיע , שהרי מדובר בנושא הנושק לשאלת הסמכות ההלכתית . חשבתי לנכון , איפוא , להציע כאן עמדה מגובשת זו . א עיקרי דבריו של רמב"ן בנושא זקן ממרה מופיעים בהשגה לשורש הראשון של ספר המצוות ( אם כי הם מופיעים בחלקם , ובצורה נרחבת יותר , אף בפירוש לתורה . ( תחילה ארכז את הנקודות ההלכתיות שבהן נוקט הרמב"ן עמדה אנטי מיימונית גלויה , ואחר כך אדון בתשתית ...
אל הספר