היחסים עם הדרוזים בלבנון ובסוריה היחסים עם הדרוזים בארץ ישראל הובילו ליחסים עם הדרוזים בג'בל אל דרוז ( הר הדרוזים בסוריה ) ובלבנון . האחרונים זכו למעמד חברתי ופוליטי רב בארצם ומנהיגיהם החשיבו את עצמם לערבים , ואחדים מהם אף הצהירו בגלוי על אמונתם באסלאם . עם אלה נמנה האמיר שכיב ארסלאן מלבנון , שהיה פעיל בתנועה הפאן אסלאמית בתקופה העות'מאנית . לאחר מלחמת העולם הראשונה מונו כמה דרוזים למשרות חשובות בממשלות לבנון , סוריה , עבר הירדן ואפילו ערב הסעודית . דוד בן גוריון נפגש עם אחדים מבעלי התפקידים האלה בשנים . 1937-1934 המרד הדרוזי ( 1927-1925 ) עורר עוינות מסוימת בין הדרוזים בהר לבין מנהיגים ערבים אחרים , ועובדה זו תרמה להבנה רבה יותר בין עמדות הדרוזים והיהודים . מלכתחילה הושתתו היחסים בין הדרוזים במוריה ובין היהודים על עזרה הדדית . בגלל הדעה החיובית בדבר השפעתם של היהודים בעולם פנה סולטאן אל אטרש אל בן צבי כבר ב 1932 וביקש שיסייע לו לשוב ממקום גלותו בעבר הירדן אל הר הדרוזים . הבקשה הועברה באמצעות וחש אל חסין ממע'אר . בן צבי ביקש שםולטאן אל אטרש יאשר במכתב או באמצעות שליח כי הוא מעוניין ב...
אל הספר