תקופת המאורעות באפריל 1936 פרץ בארץ ישראל המרד הערבי , שהיה מכוון נגד היהודים ונגד השלטונות הבריטיים . על פני השטח נראה שאין לדרוזים כל עניין בסכסוך הערבי-יהודי . המרד התמקד בערים הגדולות וב"משולש , " אזורים שלא היו בהם יישובים דרוזיים . אולם מנהיגי המרד הערבי קראו לדרוזי ארץ ישראל , סוריה ולבנון להצטרף אליהם . המנהיגים היהודים גם הם פנו אל הדרוזים , ולחצו עליהם שלא להתערב . יוסף נחמני חילק עלונים בערבית בין הדרוזים , וקרא להם שלא להצטרף לכנופיות הערביות . אבא חושי נפגש עם נכבדי משפחת אבו רוכון בעספיא ושאל אם יש דרוזים שלקחו חלק בהתפרעויות . המנהיגים השיבו ששום דרוזי מארץ ישראל לא השתתף בהתפרעויות . ביוזמתו של אבא חושי , ובידיעתו של בן צבי , נסע שיח' חסן אבו רוכון לעבר הירדן להיפגש עם סולטאן אל אטרש , מנהיג המרד הדרוזי שהיה שם בגלות , וביקש ממנו לפנות בקריאה לדרוזים שלא להצטרף לכנופיות . השיח' המשיך בדרכו אל החוראן , כדי לעמוד על הלוך הרוחות בקרב הדרוזים שם ביחס למרד ולדחוק במנהיגיהם שלא לקחת חלק בו . חבר אחר של משפחת רוכון , זאיד , נטל על עצמו שליחות דומה בלבנון . הדרוזים בגליל הוסיפ...
אל הספר