ה.החקיקה החילונית

ה . החקיקה החילונית על אף שהקאדים אינם רואים עצמם כבולים על ידי חוק זכויות המשפחה העות'מאני מ , 1917 נראה שהחוק עודנו משמש להם מקור השראה , קרוב לוודאי מהתקופה שהדרוזים נזקקו לשיפוט השרעי המוסלמי . כך , יש שוועדת הפיקוח על המורשים לעריכת נישואין מעניקה אורכה לבעל להוכיח את אונותו בטרם יותר קשר הנישואין , ברוח סעיף 121 לחוק העות'מאני ; אף על פי שבית הדין לערעורים איננו רואה עצמו כבול על ידי סעיף זה , הוא מוצא לנכון להתייחס אליו בפסק דין מנומק . יש שבית הדין מתיר את קשר הנישואין בהסתמך על סעיף 39 לחוק המעמד האישי של העדה הדרוזית , העוסק באופן כללי במחלות ובמומים המונעים קיום יחסי אישות , במקום להסתמך על סעיף 41 העוסק באופן קונקרטי במחלת רוח . תופעה דומה אובחנה גם בקרב קאדים מוסלמים , המעדיפים ליישם בנסיבות כאלה את סעיף 120 לחוק זכויות המשפחה העות'מאני במקום ליישם את סעיף 123 העוסק במפורש במחלת רוח . יחסם של הקאדים לחוק המעמד האישי של העדה הדרוזית הוא דו ערכי . יש המתעלמים מהוראותיו ביודעים , יש שבלא יודעים ויש המיישמים את הוראותיו כרוחן בהתאם לציפיות של המחוקק ואף מעבר לזה . יש גילויים ...  אל הספר