ה . המוהר המוהר במובנו המקובל , כלומר השלשת כספי החתן לכיסו של אבי הכלה , אינו קיים בחברה הדרוזית . משפחה דרוזית המכבדת את עצמה לא תסכים לעולם לקבל מהחתן "תמורה" בעד הבת , או להשתמש בכספיו שלא לצורכי הבית העתידי של בני הזוג . משפחות דרוזיות רבות לא זו בלבד שאינן מקבלות מוהר , אלא אף משתתפות בהוצאות נישואי הבת : קניית תכשיטים , בגדים וריהוט לזוג וכדומה . דבר זה אינו הכרחי , כי הכלה אינה מביאה עמה נדוניה . השתתפות בהוצאות נישואי הבת מעלה את קרנה של הכלה בעיני משפחת החתן , והכלה רואה בכך אות שהיא בת למשפחה טובה . צעד כזה של משפחת הכלה אינו מתפרש , כפי שמקובל בחברות מזרחיות אחרות , לפחיתות כבוד של משפחת הכלה או של הכלה עצמה . להפך . . 3 הידיעון הדרוזי , אפריל . 4 . 1958 הידיעון הדרוזי , נובמבר . 5 . 1971 הידיעון הדרוזי , מאי . 1966 המוהר אינו אסור בחברה הדרוזית מבחינה דתית , אלא רק בלתי רצוי מבחינה חברתית . ההנהגה הדתית וצעירי העדה נאבקים שנים רבות בתופעה שלילית זו , ולא פעם מצא מאבק זה ביטוי בעיתונות הכללית , בעיתונות הדרוזית ובאסיפות ראשי העדה וההנהגה . ראשי הדת אינם חדלים מלהעלות את נוש...
אל הספר