פרק יב הניסיונות להביא להפסקת אש ולהפוגה בירושלים וכישלונם בהצלחות הצבאיות של אפריל מאי 1948 לא היה די . איש בהנהגה לא סבר כי אפילו תשתלט ההגנה על הדרך לירושלים , ויותר מכך על העיר כולה , יהיה בכך כדי להבטיח שלטון יהודי בעיר לאורך זמן , לא בעולם המושגים , החרדות והמטרות של ערב הקמת המדינה . בבואנו לתהות על פשר הזהירות הגדולה של ראשי היישוב בכל הקשור להצהרה מדינית מחייבת בשאלת ירושלים , גם לאחר ההצלחות הצבאיות , עלינו לזכור כי ירושלים הייתה חלק , חשוב , אך רק חלק , ואפילו לא חלק רשמי בשלב זה , מן המטרה המרכזית : הקמת מדינה יהודית עם תום המנדט על פי הגבולות שסומנו בעצרת הכללית של האו"ם . באותם ימים של ראשית מאי , הייתה החרדה המרכזית קשורה בהתנהגותן הצפויה של מדינות הליגה הערבית המאיימות בפלישה . בן גוריון היה מוטרד מאוד ממצב הצטיידותה של ההגנה לקראת ההתמודדות הקרבה לבוא עם הצבאות הסדירים של מדינות הליגה . אופוריה , תוצאת ההצלחות הצבאיות , הייתה עלולה לאיים על הישגי יזמת 'נחשון והמשכה . בפיקוד העליון היטיבו להבין זאת . במצב זה לא היה עניין להנהגה לעורר את חמת זעמן של אומות העולם , שאצלן נ...
אל הספר