של המאה הי״ט ואילך חחלו מנשבות רוחות חדשות. הפריצה מעבר לחומות העיר העתיקה העמיקה והתרחבה, וגברו היזמות והנטייה לפרודוקטיביזציה. בשל הגידול הרב של האוכלוסייה היהודית והצורך המוגבר בחיפוש מקורות פרנםה, וכן בשל העובדה, שגדל דור שני ושלישי למייסדי היישוב, שלא היה כפות למוסכמות ובעל פתיהות ליזמות ולפרודוקטיביזציה ובמידה פחותה יותר גם להשכלה ולהפצת השפה העברית — פחתו המחלוקות בין שתי העדות, והמגעים ביניהן התנהלו ביתר חופשיות. .3 תרומתם החשובה של מנהיגי שתי העדות, החכם באשי הרב אלישר והרב שמואל סלאנט. בכוח אישיותם, גישתם המתונה והיחסים האישיים ההדוקים והמיוחדים שנרקמו ביניהם, פעלו ללא ליאות להשכין שלום בין שתי העדות והשתדלו לאחד את היישוב. בהשפעת גורמים אלה השתפרו אפוא יחסי שתי העדות. משום כך נראה, כי יש להתייחם בספקנות ובהסתייגות למחברים,19 אשר הדגישו בתיאוריהם דווקא את האיבה והפירוד ששררו בין הספרדים לאשכנזים בתקופה זו. ב( שיתוף הפעולה בין העדות: .1 מגורים משותפים
אל הספר