ברם, אף בשעה שהתנהלו מאבקים בין שתי העדות במישור הציבורי, ולמרות ההבדלים הבולטים ביניהן בשפת הדיבור, בלבוש, בצורת הדיור, בנוםדדהתפילה ובמנהגים הדתיים — נוצרו יחסים בין עדתיים הדוקים. נוצרו מגעים בתחומי הכלכלה, מגורים משותפים, קשרי חיתון והשפעות רוחניות הדדיות. האשכנזים — שהיו במיעוט — שאפו בחלקם להסתגל לציבור הספרדי ואף לחקות את מנהגיו בלבוש ובאורחות חייו. אולם גם היחסים החברתיים שנרקמו לא הביאו לטשטוש ההבדלים הבולטים שבין שתי העדות. חלק א: מאבקים בין שתי העדות א( מאבקם של האשכנזים לשיתופם בהנהגה השלטון העות׳מאני הכיר כאמור בהנהגה הדתית של הספרדים כמייצגיהם הבלעדיים של יהודי ארץ ישראל, והעדה האשכנזית, למרות שיפור מעמדה, לא זכתה להכרה רשמית, ונשארה כפופה לחכם באשי. אולם היא לא קיבלה ברצון את ההגמוניה הספרדית עליה, ושאפה להשוות את מעמדה לזה של העדה הספרדית. בראשית שנות התשעים של המאה הי״ט, פנו אחדים מראשי הקהילה האשכנזית בירושלים במכתבי אל הממשלה בקושטא, והעלו את דרישתם למנות מתוכם נציג רשמי מוסמך על ידי הממשלה, במקביל למעמדו של החכם באשי. את בקשתם נימקו בטיעונים הבאים: עדתם גדלה מאוד בע...
אל הספר