שלבי פירודן של העדות ותוצאותיהן

גברה המתיחות ונתרבו ניסיונות הפירוד של העדות. .4 בני העדות גם מתחו ביקורת קשה על כך שהעדה הספרדית אינה בנויה על יסודות עממיים, שכן בהנהגתה לא יוצגו העדות השונות.6 ההסכמים שערכו הספרדים עם חלק מהעדות במגמה למנוע את פירודן מן הציבור הספרדי, לפיהם הציעו ראשי ההנהגה הספרדית לצרף מספר נציגים מעדות המזרח לוועד העדה מוכיחים, כי אכן היה בסיס לטענות העדות בעניין זה. .5 המאבקים החמורים שפרצו בהנהגה הספרדית על כהונת החכם באשי מתרם״ו (1906) ואילך, יצרו שעת כושר נאותה לעדות להינתק מהאפוטרופסות הספרדית, שכן הפילוגים הפנימיים בעדה החלישו את כוחה של העדה הספרדית וערערו את שליטתה על העדות. אולם אף על פי שנתפוררה המסגרת הארגונית של הציבור הספרדי— טרם הגיעו העדות לעצמאות מוחלטת ונשארו כפופות לעדת האם הספרדית ולחכם באשי, כבעל הסמכות הייצוגית היחידה המוכרת על ידי השלטונות ובהנהגה הרוחנית העליונה של היישוב כולו. בשל העדר מקורות או מיעוטם — קשה לחוקר לעמוד על ניסיונות הפירוד של כל העדות, והדיון יורחב בחמש עדות בלבד: המערבים, הגורג׳ים, הפרסים, הבוכארים והתימנים. ב( שלבי פירודן של העדות ותוצאותיהם  אל הספר