בסמוך לבניין תלמוד התורה שקדם לה, ונועדה להכשיר את בוגדי תלמוד התורה לרבנים, שוחטים וכדומה. לפי מקורות שונים41 היה מספר התלמידים בתלמוד התורה ובישיבה בסוף המאה הי״ט כארבע מאות מבני העדות השונות, אך עת ניהל הרב בן ציון קואינקה )עורך ׳המאסף׳( את המוסד )מתרנ״ט( — גדל מספר התלמידים במוסד בשיעור ניכר — בין חמש מאות לשש״מאות תלמידים. לקראת מלחמת העולם הראשונה, בעטייה של המחלוקת על הרבנות שהביאה לדלדול קופת העדה, ירד שוב מספר התלמידים ועמד בתרע״ג(1913) על שלוש מאות. בתקופתו של הרב קואינקה גס התפתח המוסד, והונהגה בו תכנית לימודים חדשה, בצד מקצועות הקודש הוכנסו לתכנית שיעורים בעברית ודברי ימי ישראל. בין השנים תרנ״ד-תרנ״ו(1896-1894) עובדו תקנות למוסד החינוכי, בסעיפיהן פורטו זכויותיהם וחובותיהם של המורים והתלמידים, זמני הלימוד וסדרי היום. כמו כן הוגדרו בבירור מעמדו ועבודותיו של שמש בית תלמוד התורה. המוסד נתמך מקופת העדה הספרדית ומתרומות של יהודי התפוצות שנמסרו לשליחי המוסד.42 המוסד נהג גם לפרסם דו״חות הכנסה והוצאה. בחוברת דו״ח ״ת״ת הכללי וישיבת תפארת ירושלים״ מהשנים תרנ״ב תרנ״ג43 (1893-1892) מצוי...
אל הספר