בתי הדין

ואשר חבריה היו לא יהודים פרט לרב היים משה אלישר — קבעה הערכה לשיעור המס החדש: רווהיו של כל אדם במשך שלושה ימים בשנה. מס נוסף שהוטל על העדה היה מם העסכריה רבדל״( — שהוטל על נתינים תורכים לא מוסלמים, תמורת שחרורם מן השירות הצבאי. מם זה הונהג באמצע המאה הי״ט, עם ביטול מם הגולגולת. המס נגבה על ידי ועד העדה הספרדית, גם הוא לאחר הערכה שנקבעה על ידי ״ועדת הערכה״, שהילקה את חברי הוועד לשלוש דרגות, על פי מצבם הכלכלי: סוג א — משלם כפליים, סוג ב — נושא את עצמו, וסוג ג — משוהרר, את חלקו שילם הוועד מקופת העדה. ההערכה שנקבעה על ידי הוועד וגביית המס עוררו חיכוכים מרובים עם העניים בני כל העדות, של!בלו על השיעור הגבוה של המם שהוטל עליהם. הם אף פנו בקובלנה אל הפחה בעניין זה. עם פרוץ מהפכת ״התורכים הצעירים,, בוטלה אפשרות הפטור מן השירות הצבאי תמורת התשלום השנתי של המס, והוכרזה חובת גיוס לכל האזרחים בלא הבדל דת. כתוצאה מכך, ברחו צעירים רבים מן הארץ. אולם הוראת ביטול המם לא האריכה ימים, ובתרע״ד,(1914) הועלה שיעור המס, כנראה משום שהממשלה התורכית הייתה זקוקה לכספים רבים לצורכי חמלחמה, העדה הויבה גם בתשלום מס...  אל הספר