לאיש.( בתרט״ז (1856) נשלח בשליחות רשמית מטעם רבני ירושלים לקהילת נוא אמון)אלכסנדריה( שבמצרים, לשם ביטול ההחלטה שלא לקבל עוד שליחים מארץ ישראל. ראשי הקהילה היהודית קיבלוהו בסבר פנים יפות. הם ביטלו את האיסור על בואם של שליחים מאדךישראל, ואף ניסו לשדלו לעמוד בראש הקהילה, אך הוא דחה את ההצעה. בתרכ״ט (1869) נתמנה לראש אבות בתי דין של העדה הספרדית במקום הרב אברהם אשכנזי,9 שנתמנה לחכם באשי. במשרה זו כיהן עשרים וארבע שנים, עד שנת תרנ״ג ,1893 עת נבחר לכהונת החכם באשי. במסגרת תפקידו טיפל במגוון רב של נושאים, הלכתיים ואזרחיים, והיה מעורב באופן פעיל בחיים הציבוריים בירושלים. בתרל״ג ,(1873) נתמנה גם כמורשה לעיזבון הקאיד נסים שמאמא מליוורנו,10 שהקדיש מאתיים אלף פרנק זהב להקמת ישיבה בירושלים. הרב בשליחותו, דאג להעברת כספים אלה לעדה, וגם מצא דרך לפצות את הקהילה האשכנזית מכירותיו של עיזבון זה בסך חמישה עשר אחוזים היינו שלושים אלף פרנק זהב. בתר״מ ,(1880) לאחר פטירת החכם באשי הרב אברהם אשכנזי, הוצע אלישר כמועמד למשרה הרמה, אך ויתר למען הרב רפאל מאיר פאניז׳יל,11 זקן החכמים בירושלים. מתר״מ (1880) כיהן כראש...
אל הספר