לפטרם — אם לא מילאו תפקידם כראוי. הוא קבע בענייני הלכה והכריע בפםקי דין של רבנים ופוסקים בארץ ובגולה. החכם באשי ובתי הדין דנו בדיני תורה ובדינים אזרחיים, ופסקי דינם היו תקפים בעיני הממשלה. גם דיני האישות היו מסורים בידיו בלעדית, ללא התערבות השלטונות. החכם באשי תיקן תקנות חדשות ונתן תוקף לתקנות קיימות או ביטלן, הכול בהתאם לרוח הזמן. הוא השיב על שאלות שנשלחו אליו מרבני הארץ והגולה, ונענה לבקשותיהם לכתיבת ״הסכמה״ או הערות לחיבוריהם התורניים. מלבד זאת יזם הקמת מוםדות תורה, אף ניהל בעצמו ״ישיבה״, שעמה נמנו חכמים ידועים מתומכיו. כראש העדה היהודית וכנציג רשמי כלפי הממשלה העות׳מאנית — מילא החכם באשי גם תפקידים ציבוריים ייצוגיים מקיפים. הוטלה עליו האחריות לגביית המסים מן העדה )כגון מס הגולגולת או מס הפטור מהצבא( ולהעברתם לשלטונות, ופקידי השלטון נצטוו להושיט לו לשם מילוי תפקידו זה את כל העזרה הדרושה. כמו כן הותר לו להטיל מסים מיוחדים לצורכי העדה )כמו המם על הבשר( ולהחרים עיזבונות של יהודים שנותרו ללא יורשים. החכם באשי גם מינה את נציגו ל״מג׳לס אידארה״ בה יוצגו כל ראשי ה״מילת״ השונים. החכם באשי הכ...
אל הספר