'מערת־צדקיהו'

' מערת צדקיהו' בערך מול 'חצר ירמיהו , ' ובינה לבין שער דמשק , מזכירים הנוסעים את המערה הידועה כיום כ'מערת צרקיהר . נוסעים וחוקרים החלו לבקר כאן בעיקר החל בשנות ה . 50 לאחר סיורו השני בעיר מציין רובינסון , בי המערה — שהוא מכנה אותה 'מערת הכותנה' של מוג'יר א דין' — נמצאת מתחת לחומה הצפונית של העיר , ונמשכת כנראה עד הר הבית . המערה נפתחה לזמן מה בימי איברהים פחה . ובר , הקונסול הפרוסי בביירות , נכנס למערה בלווית שני מוסלמים , ולאור נרות הלכו בתוכה כברת דרך . בעבור כמה ימים נחסם פתח המערה בקיר אבן . בהערה מוסיף רובינסון , כי בתחילת 1854 גילה ברקלי , באופן מקרי , כניסה למערה , ובדק אותה . לדברי ברקלי נע רוחב המערה בין 20 ל ם 200-10 יארד , וארכה — בכיוון להר הבית — כ 220 יארד . בנימין השני ( 1847 ) כותב על אודות המערה כך : 'לפאת צפון נמצאת המערה אשר חפרוה במצוות המלך חזקיה ואומרים בי צדקיהו מלך יהודה האחרון רצה להמלט דרך המערה הזאת מידי הכשרים . המערה סמוכה לשער שכם ורחבה כל כך ער אשר יוכל סוס ורוכבו לעבור בה . כן הגידו לי יהודים אחדים . 851 בסקר שלו על ירושלים ( 1864 / 5 ) כותב צ'ארלס ווי...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי