פרק שני תחומיה המדיניים והגאופוליטיים של יהודה בתקופות ההלניסטית והרומית דלותם של המקורות הכתובים מקשה על לימוד גבולותיה של יהודה בתקופות ההלניסטית והרומית . מקושי זה נגזרות שתי בעיות נוספות : הצורך לגשר בין פרקי זמן שכמעט שאין לנו עליהם מקורות בכלל , והקושי להבחין בין גבולות יהודה לבין תחומי יישובם של יהודים . קשיים אלה בולטים , בעיקר , בכל האמור על ימי אלכסנדר מוקדון והתקופה התלמית . בשל כך מתבססים מרבית החוקרים על מידע מהתקופה הסלבקית , כמו גם על כתביו של יוסף בן מתתיהו _, ומשליכים מתקופה זו על התקופה התלמית . המקורות ההלניסטיים והרומיים מאירים בעיקר את מהלך גבולותיה הדרומיים והמערביים של יהודה . ספרי מקבים מתווים את גבולה הדרומי של יהודה בקו בית צור . חברון הייתה עיר נכרית , והנגב היה בשלטון אדומי . עדות ראשונה על 1 לסקירתן של עדויות אלה ולספרות , ראו כשר , 1988 ב , עמי . 30-16 יש להעיר , שהעדויות המשמעותיות הראשונות הן מאמצע המאה הג' לפנה"ס _, בפפירוסים שנמצאו בארכיונו של זנון , פקיד של שר הכספים המצרי . על החומר _הגאוגרפי היסטורי בארכיון זה , ראו גם : ק ליין , תרצ"ט , עמי ; 39 צ'...
אל הספר