המרד הגדול וחורבן בית המקדש לפרוץ המרד הגדול של היהודים בארץ ישראל נגד השלטון הרומאי חברו גורמים שונים . הברית שכרתו החשמונאים עם רומא , המעצמה העולה במרחב , היתה בשנותיה הראשונות משענת חשובה ליישות היהודית בארץ . אך משנכבשה הארץ על ידי הרומאים בהנהגת פומפיוס ( בשנת 63 לפנה"ס , ( התברר לשני הצדדים שתהום פעורה בין הכובשים לנכבשים . יוסף בן מתתיהו , שכתביו משמשים אותנו כמקור העיקרי להכרת ההתרחשויות , מתאר את הגורמים שהביאו לפרוץ המרד . הסיבה הראשונה היא יחסם הבוטה של הנציבים הרומאים אל האוכלוסייה היהודית וחוסר רגישותם לייחודה של האמונה היהודית . הסיבה השנייה נעוצה בפעילותם של חברי קבוצות קיצוניות , כמו הסיקריים ( סיקריקים , ( וכתות בעלות תפיסות משיחיות , שהתסיסו את האוכלוסייה . אולם ניתוח מעמיק של המציאות בשלהי ימי בית שני מראה תמונה מורכבת יותר . רוב הציבור היהודי דחה את העולם הרוחני תרבותי של האימפריה הרומית . רבים תמכו במרד , גם אם לא השתתפו בו באופן פעיל . זרמים משיחיים שדחקו את הקץ וקיוו להתגלות משיחית ולגאולה מעול זרים , האיצו והגבירו את ההתנגדות
אל הספר