פרק י' סכנותיה של החוויה המיסטית אנו רואים ב"מעשה ארבעה שנכנסו לפרדס" ערות קדומה לכך שבחוגי התנאים ידועה הייתה פרקטיקה של התעלות מיסטית לעולם העליון , אל חדרי המלך העליון , אם כי טיבה המדויק של התעלות זו לא נמסר ולא בורר בספרות התנאים . ואולם יש משמעות לכך שמעשה זה איננו מובא כהמלצה או כשבח לעיסוק בתחום זה , להיפך , כפי שהדברים מצויים בידינו , עיקרו של המעשה הוא אזהרה מפני כניסה לפרדס , מפני התקרבות אל המלך . המעשה מדגיש דווקא את העובדה ששלושה מגדולי התנאים , בן עזאי , בן זומא ואלישע בן אבויה , השתתפו בהרפתקה רוחנית מעין זו וגורלם היה מר מאוד — מוות , טירוף וכפירה . הדברים עולים בקנה אחד עם פתיחתו של דיון זה בספרות התלמודית , פתיחה האוסרת אפילו דרישה במעשה מרכבה אף בצנעה , קל וחומר עיסוק אקטיבי בהתעלות מיסטית . אזהרה זו נתמכת על ידי כמה וכמה פרטים נוספים המובאים בהקשר זה בספרות התלמודית . בפירוטו של מעשה הכניסה לפרדס בתלמוד הבבלי ובמקורות המקבילים מסופר על מעשה בינוקא שדרש בענייני החשמל , דהיינו באותו מושג סתום שמשתמש בו יחזקאל ( בזכר ובנקבה , חשמל וחשמלה , ( מושג שאיננו נזכר בשום מקור...
אל הספר