פרק ב': התקופה המהפכנית

מסיטים אותו ממרכזיות זו . עיקר גדולתו של סירקין באותם דיונים היה בהצטרפותו הנלהבת לגיבוש חזונם של אנשי ארץ­ישראל, בבחינת תנא דמסייע . בכך הוכיח גדולה של מי שמצטרף לתלמידיו ומצידו מוסיף השראה ומעוף . 19 הוא הביא לתוכנית אופקים ופאתוס שהיו מסוכנים והכרחיים כאחד . היסוד המשותף למעשה המרכבה של הדו"ח היה בתפיסה, שאין להשאיר את הארץ טרף ל"סטיכיה" התיישבותית . זו הייתה כעין הסכמה כללית . לא רק חוגי הפועלים, אלא גם חוגים אחרים בציונות האמינו בהכרח תכנון מעשה הבנייה הציוני . סירקין לא האמין ^ Laissez iahe התיישבותי . 20 ניסיון המלחמה העולמית הדגיש בעיניו עוד יותר את ההיזקקות לתכנון ציוני מרכזי . מה היו מקורות ההשפעה העיקריים על התפתחותו של סירקין מהימים של חיבורו הראשון ועד 1920 ? במשך שנים ארוכות מזהים הגשמה סוציאליסטית עם משק מולאם­ מתוכנן, כסימן היכר עיקרי מובהק . בימינו זכה נושא זה להדגשת יתר, בגלל כשלון שיטת המשק המתוכנן בברית המועצות . הסוציאליזם מוכרז בימינו "אוטופיה", בראש חוצות . זוהי הכרזה שגויה מכמה טעמים : השגיאה הראשונה במעלה היא בזיהוי המשק הסובייטי עם הגשמה סוציאליסטית . שגיאה לא...  אל הספר